Vayedaber

Simple Havroutah

Zva'him

Daf 36a

בִּפְנִים בַּחוּץ וְאֶת הַנִּיתָּנִין בַּחוּץ בִּפְנִים שֶׁיֹּאכְלוּהוּ טְמֵאִים שֶׁיַּקְרִיבוּהוּ טְמֵאִים שֶׁיֹּאכְלוּהוּ עֲרֵלִים וְשֶׁיַּקְרִיבוּהוּ עֲרֵלִים לְשַׁבֵּר עַצְמוֹת הַפֶּסַח לֶאֱכוֹל הֵימֶנּוּ נָא וּלְעָרֵב דָּמוֹ בְּדַם הַפְּסוּלִים כָּשֵׁר

Traduction

inside the Sanctuary outside the Sanctuary, or the blood that is to be placed outside the Sanctuary inside the Sanctuary; and likewise, if he slaughtered the animal with the intent that ritually impure people will partake of it, or that ritually impure people will sacrifice it, or that uncircumcised people will partake of it, or that uncircumcised people will sacrifice it; and likewise, with regard to the Paschal offering, if he had intent during the slaughter to break the bones of the Paschal offering, or to eat from the meat of the Paschal offering partially roasted, or to mix the blood of an offering with the blood of unfit offerings, in all these cases, although he intended to perform one of these prohibited acts, some of which would render the offering unfit, the offering is fit.

שֶׁאֵין מַחְשָׁבָה פּוֹסֶלֶת אֶלָּא בְּחוּץ לִזְמַנּוֹ וְחוּץ לִמְקוֹמוֹ וְהַפֶּסַח וְהַחַטָּאת שֶׁלֹּא לִשְׁמָן

Traduction

The reason is that intent does not render the offering unfit except in cases of intent to eat or to burn the offering beyond its designated time and outside its designated area, and in addition, the Paschal offering and the sin offering are disqualified by intent to sacrifice them not for their sake.

גְּמָ' מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יְהוּדָה אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר תְּרֵי קְרָאֵי כְּתִיבִי בְּנוֹתָר כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר לֹא תוֹתִירוּ מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר לֹא יַנִּיחַ מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר אִם אֵינוֹ עִנְיָן לְהַנִּיחַ תְּנֵהוּ לְעִנְיַן מַחְשֶׁבֶת הִינּוּחַ

Traduction

GEMARA: The Gemara asks: What is the reasoning of Rabbi Yehuda, who deems the offering unfit if there was intent to leave it over until the next day or to take it out of its designated area? Rabbi Elazar said: There are two verses that are written with regard to notar. One verse states: ''You shall let nothing of it remain until the morning, and that which remains of it until the morning you shall burn with fire'' (Exodus 12:10), and one verse states: ''He shall not leave any of it until the morning'' (Leviticus 7:15). If the additional verse is not necessary for the matter of the prohibition against leaving it overnight, which is already mentioned by the first verse, apply it to the matter of intent of leaving it overnight, which would therefore be prohibited as well.

Rachi non traduit

גמ' תרי קראי כתיבי בנותר. חד בפסח וחד בתודה:

Tossefoth non traduit

תרי קראי כתיבי בנותר. חד בפסח וחד בתודה ותימה דדריש באם אינו דמפסח היכי ילפי' שאר נותר:

וְרַבִּי יְהוּדָה הַאי קְרָא לְהָכִי הוּא דַּאֲתָא הַאי מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְתַנְיָא וּבְשַׂר זֶבַח תּוֹדַת שְׁלָמָיו לָמַדְנוּ לְתוֹדָה שֶׁנֶּאֱכֶלֶת לְיוֹם וָלַיְלָה

Traduction

The Gemara asks: But according to the opinion of Rabbi Yehuda, does this verse come to teach this idea? This verse is necessary for him to derive that which is taught in a baraita: The verse states: ''And the flesh of the sacrifice of his peace offerings for thanksgiving shall be eaten on the day of his offering; he shall not leave any of it until the morning'' (Leviticus 7:15). From the words: ''And the flesh of the sacrifice of his peace offerings for thanksgiving,'' we learned with regard to a thanks offering that it is eaten for a day and a night.

חֲלִיפִין וְולָדוֹת תְּמוּרוֹת מִנַּיִן תַּלְמוּד לוֹמַר וּבְשַׂר חַטָּאת וְאָשָׁם מִנַּיִן תַּלְמוּד לוֹמַר זֶבַח

Traduction

With regard to animals exchanged for thanks offerings, and the offspring of thanks offerings, and the substitutes of thanks offerings, from where is it derived that they too are eaten for only a day and a night? The verse states: ''And the flesh [uvesar],'' and the additional ''and'' includes them. With regard to a sin offering and a guilt offering, from where is it derived that they are eaten for only a day and a night? The verse states: ''Sacrifice,'' to include other types of offerings.

Rachi non traduit

חליפין. מפריש תודתו ואבדה והפריש אחרת תחתיה ונמצאת הראשונה הויא שניה חליפי תודה וקריבה:

וולדות תמורה. ולד תודה ותמורת תודה וכולן קריבין כדאמרי' בבכורות (דף יד:) רק קדשיך אלו התמורות אשר יהיה לך אלו הוולדות בכולן אני קורא בהן תשא ובאת וגו':

ת''ל ובשר. דהוה ליה למכתב ותודתו ביומו יאכל הוה ליה קרא יתירא לדרשא:

וּמִנַּיִן לְרַבּוֹת שַׁלְמֵי נָזִיר וְשַׁלְמֵי פֶסַח תַּלְמוּד לוֹמַר שְׁלָמָיו לַחְמֵי תוֹדָה וְחַלּוֹת וּרְקִיקִים שֶׁבְּנָזִיר מִנַּיִן תַּלְמוּד לוֹמַר קָרְבָּנוֹ כּוּלָּן קוֹרֵא אֲנִי בָּהֶן לֹא יַנִּיחַ

Traduction

The baraita continues: And from where is it derived to include the peace offering of a nazirite, i.e., the ram that a nazirite brings at the close of his term of naziriteship, and the peace offering of Passover? The verse therefore states: ''His peace offerings,'' in the plural. With regard to the loaves of the thanks offering, and the loaves and wafers that are part of the offering brought by a nazirite, from where is it derived that they are eaten for only a day and a night? The verse states: ''His offering.'' With regard to all of them I will read the phrase ''He shall not leave any of it until the morning'' as being applicable. Evidently, this verse is necessary to teach numerous halakhot concerning the allotted time to partake of offerings.

Rachi non traduit

שלמי נזיר. איל נזיר הטעון לחם כמותה:

ושלמי פסח. חגיגת ארבעה עשר אבל שלמים בעלמא לא מצי לרבויי דהא כתיב בהדיא בהו שני ימים ביום זבחכם יאכל וממחרת:

Tossefoth non traduit

שלמי פסח. פירשתי בפ''ק סמוך לתחילתו (לעיל זבחים ט.):

אִם כֵּן לֵימָא קְרָא לֹא תוֹתִירוּ מַאי לֹא יַנִּיחַ אִם אֵינוֹ עִנְיָן לְהִינּוּחַ תְּנֵהוּ עִנְיָן לְמַחְשֶׁבֶת הִינּוּחַ

Traduction

The Gemara answers: If so, let the verse state: And you shall let nothing of it remain until the morning, as stated in the other verse. What is indicated by the phrase ''He shall not leave any of it''? If it is not necessary for the matter of the prohibition against leaving it overnight, apply it to the matter of intent to leave it overnight.

Rachi non traduit

ה''ג א''כ לימא קרא לא תותירו. כדכתיב בכל שאר הנותרים לשון נותר:

הָתִינַח לְהַנִּיחַ לְהוֹצִיא מַאי אִיכָּא לְמֵימַר

Traduction

The Gemara now questions the source cited by Rabbi Elazar: This works out well to explain the opinion of Rabbi Yehuda with regard to one who had intent to leave the sacrificial portions overnight. But with regard to disqualifying the offering due to one who had intent to remove them from the Temple, what can be said to explain the source of Rabbi Yehuda, as it cannot be derived from these verses?

וְעוֹד טַעְמָא דְּרַבִּי יְהוּדָה סְבָרָא הוּא דְּתַנְיָא אָמַר לָהֶם רַבִּי יְהוּדָה אִי אַתֶּם מוֹדִים שֶׁאִם הִנִּיחוֹ לְמָחָר שֶׁהוּא פָּסוּל אַף חִישֵּׁב לְהַנִּיחוֹ לְמָחָר פָּסוּל אֶלָּא טַעְמָא דְּרַבִּי יְהוּדָה סְבָרָא הוּא וְנִיפְלוֹג נָמֵי רַבִּי יְהוּדָה בְּכוּלְּהוּ

Traduction

And furthermore, the statement of Rabbi Elazar can be questioned, as the rationale of Rabbi Yehuda is based on logical reasoning and is not derived from a verse. This is as it is taught in a baraita: Rabbi Yehuda said to the Rabbis: Do you not concede that if he left it over until the next day that it is disqualified? So too, if he intended to leave it over until the next day it is disqualified. Clearly, Rabbi Yehuda bases his opinion on logical reasoning, as he equates intent with action. The Gemara asks: Rather, is the rationale of Rabbi Yehuda based on logical reasoning and not derived from the verse? But if so, Rabbi Yehuda should also disagree with regard to all of the other cases in the mishna due to the same reasoning.

Rachi non traduit

ועוד טעמא דר' יהודה ע''כ סברא הוא. ולא מריבוי דקרא אלא ס''ל דהואיל ומיפסיל בהוצאה ובהינוח מיפסיל נמי במחשבת הוצאה והינוח:

שאם הניח למחר שהוא פסול. דדם נפסל בשקיעת חמה:

ונפלוג נמי ר' יהודה בכולהו. הואיל וטעמא מהאי סברא הוא נפלוג בכולהו הנך דמתני' דקתני כשר ומשנינן בהי מינייהו נפלוג:

בְּהֵי נִיפְלוֹג בְּשׁוֹבֵר עַצְמוֹת הַפֶּסַח וְלֶאֱכוֹל מִמֶּנּוּ נָא זִיבְחָא גּוּפֵיהּ מִי מִיפְּסִיל

Traduction

The Gemara rejects this: With regard to which case should Rabbi Yehuda disagree? Should he disagree with regard to one who slaughters the offering with intent to break the bones of the Paschal offering, or with intent to partake of the Paschal offering while it is partially roasted? Even had he actually realized such intent, would the offering itself thereby be disqualified? It presumably would not, as the presenting of the blood effects acceptance.

Rachi non traduit

מי קא מיפסיל. אם היה שובר את העצמות או אוכל נא:

עַל מְנָת שֶׁיֹּאכְלוּהוּ טְמֵאִים וְשֶׁיַּקְרִיבוּהוּ טְמֵאִים זִיבְחָא גּוּפֵיהּ מִי מִיפְּסִיל שֶׁיֹּאכְלוּהוּ עֲרֵלִים וְשֶׁיַּקְרִיבוּהוּ עֲרֵלִים זִיבְחָא גּוּפֵיהּ מִי מִיפְּסִיל לִישָּׁנָא אַחֲרִינָא כֹּל כְּמִינֵּיהּ

Traduction

Likewise, if a rite was performed on the condition that ritually impure individuals will partake of it, or that ritually impure individuals will sacrifice it, i.e., burn the sacrificial portions on the altar, would the offering itself be disqualified if such actions occurred? Likewise, if it was done with the intent that uncircumcised individuals will partake of it, or that uncircumcised individuals will sacrifice it, would the offering itself be disqualified if this occurred? The Gemara presents another version of this question: Is it in his power to execute these actions that are contingent upon the will of others?

Rachi non traduit

שיקריבוהו טמאים מי קמיפסיל. והאי יקריבוהו באימורין קאמר דומיא דיאכלוהו בבשר וכן אם יאכלו טמאים או ערלים זבח שנזרק דמו כהלכתו מי פסיל הקרבן למפרע מלרצות:

ה''ג לישנא אחרינא כל כמיניה. מי ישמע לו להקריבו בפסול הכהנים טמאים לא ישמעו לו וכן הערלים להקריב למזבח בעבירה או לאכול קדש בעבירה הלכך אין מחשבתו מחשבה בדבר התלוי באחרים:

Tossefoth non traduit

שיאכלוהו טמאים ויקריבוהו טמאים זיבחא גופיה מי מיפסיל. פי' בקונט' דהאי יקריבוהו באימורין קאמר ולא בדם דומיא דיאכלוהו בבשר דאם אכלו טמאין או ערלים זבח שנזרק דמו כהלכתו מי מפסיל קרבן מלרצות וא''ת חישב להניח אימורים למחר או בחוץ אמאי פסול הלא אם הניח אימורים עד למחר או בחוץ כיון שנזרק דמו כהלכתו לא נפסל קרבן מלרצות וי''ל דלא דמי דלהניח אימורין למחר אי עביד במחשבתו מיפסיל כוליה קרבן בקדשים הנאכלים ליום ולילה דכיון דהוו אימורין בעין כל כמה דלא מיקטרי לא משתרי בשר באכילה וכי מטי למחר מפסיל בשר משום נותר אבל שיקריבוהו טמאים לא מיפסיל בשר חדא דהקריבוהו טמאין אם עלו לא ירדו ועוד נטמאו אימורים או אבדו משתרי בשר באכילה כיון דנזרק הדם כהלכתו אכתי קשה מלהוציאו לחוץ אי קאי אאימורין אמאי פסיל ר' יהודה הלא אם עשה כן לא נמנע הדם בכך מלרצות וגם בשר מישתרי באכילה דכיון שהוציא אימורים בחוץ הוה ליה כנטמאו אימורים או אבדו והבשר שרי לאכול ואי לא קאי להוציאו רק אדם אתי שפיר הכי:

לְעָרֵב דָּמָן בְּדַם הַפְּסוּלִין רַבִּי יְהוּדָה לְטַעְמֵיהּ דְּאָמַר אֵין דָּם מְבַטֵּל דָּם לִיתֵּן אֶת הַנִּיתָּנִין לְמַעְלָה לְמַטָּה לְמַטָּה לְמַעְלָה רַבִּי יְהוּדָה לְטַעְמֵיהּ דְּאָמַר שֶׁלֹּא לִמְקוֹמוֹ נָמֵי מְקוֹמוֹ קָרֵינָא בֵּיהּ

Traduction

With regard to a case where one had intent to mix their blood with the blood of unfit offerings, where Rabbi Yehuda also does not disagree with the ruling of the mishna that the offering is valid, he conforms to his line of reasoning, as he says: Blood does not nullify blood. Therefore, even if one would actually mix the two types of blood, it would not be disqualified. Likewise, in cases where one had intent to place the blood that is to be placed above the red line below the red line, or those that are to be placed below the red line above the red line, Rabbi Yehuda conforms to his line of reasoning, as he says: Blood that was not placed in its proper place on the altar is also considered to be placed in its proper place, and it effects acceptance of the offering.

Rachi non traduit

לערב דמן בדם כו'. כולי האי משינויא כלומר ואי איפליג בלערב דמה כו' אין דם מבטל דם וכיון דעירוב לא פסיל מחשבת עירוב [נמי] לא פסיל:

ליתן את הניתנין כו'. ליפלוג במחשבה שלא במקומו:

ר' יהודה לטעמיה. דאמר אפילו יהביה חוץ למקומו לא מיפסיל זיבחא מלרצות דשלא במקומו כמקומו דמי בפ''ב (לעיל זבחים כז.) דאוקימנא מתניתין דחישב ליתן את הניתנין למטה למעלה כו' דס''ל לתנא דשלא במקומו כמקומו דמי דמסקנא מידי דהוה אמחשבת הינוח ואליבא דר' יהודה:

וְלִיפְלוֹג בַּנִּיתָּנִין בִּפְנִים שֶׁנְּתָנָן בַּחוּץ וְהַנִּיתָּנִין בַּחוּץ שֶׁנְּתָנָן בִּפְנִים

Traduction

The Gemara suggests: And let him disagree with regard to a case of blood that is to be placed inside the Sanctuary that was placed outside, and blood that is to be placed outside the Sanctuary that was placed inside, as the verse explicitly states that an external sin offering whose blood was sprinkled inside is disqualified (see Leviticus 6:23).

Rachi non traduit

ולפלוג בליתן את הניתנין בפנים בחוץ. והניתנין בחוץ שחשב ליתן בפנים קא מקשי דהתם ודאי אי הוה יהיב חטאת החיצונה בפנים מיפסלא דכתיב וכל חטאת אשר יובא וגו' (ויקרא ו':כ''ג):

קָסָבַר רַבִּי יְהוּדָה בָּעֵינַן מְקוֹם שֶׁיְּהֵא מְשׁוּלָּשׁ בְּדָם בְּבָשָׂר וּבְאֵימוּרִין

Traduction

The Gemara explains: Rabbi Yehuda holds that in order to disqualify an offering with the intent to perform a rite outside its designated area, we require that the intended place have threefold functionality, i.e., for the presenting of the blood, for the eating of the meat, and for the burning of the sacrificial portions on the altar, which is true only of the area outside the Temple courtyard, which was valid for these three activities during an era in which it was permitted to sacrifice offerings on private altars. Therefore, intent to present the blood in the Sanctuary, which lacks these three elements, does not disqualify the offering, as the meat and sacrificial portions are never eaten or burned there.

Rachi non traduit

קסבר רבי יהודה. מחשבה ליתן את הניתנין בחוץ בפנים לא פסלא דגבי מחשבת חוץ לזמנו כתוב שלישי ודרשינן שיהא אותו חוץ משולש בדם ובשר ואימורין דהיינו חוץ לעזרה ממש שבשעת היתר הבמות נשתלש בכל אלה הלכך גזירת הכתוב דפסול חוץ למקומו אבל להכניסו לפנים לאו מחשבה היא:

Tossefoth non traduit

קסבר ר' יהודה בעינן מקום שיהא משולש בדם ובבשר ובאימורין. תימה למאי דלא ידע טעמא דמקום משולש תיקשי ליה לרבנן אמאי לא חשיב [הניתנין בחוץ בפנים] חוץ למקומו דמהאי טעמא ממעטינן ליה בפירקין דלעיל ולקמן בפ' התערובות (דף פב:) וי''ל דס''ד דרבי יהודה הוא דלא בעי משום דמסקינן טעמא מסברא:

וּמִי אִית לֵיהּ לְרַבִּי יְהוּדָה הַאי סְבָרָא וְהָתַנְיָא רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר דָּבָר רָע רִיבָּה כָּאן חַטָּאת שֶׁשְּׁחָטָהּ בַּדָּרוֹם וְחַטָּאת שֶׁנִּכְנַס דָּמָהּ לִפְנִים פְּסוּלָה

Traduction

The Gemara asks: And does Rabbi Yehuda accept this reasoning that it must be a place of threefold functionality? But isn’t it taught in a baraita: Rabbi Yehuda says that the verse states: ''You shall not sacrifice to the Lord your God an ox, or a sheep, that has a blemish, even any evil thing'' (Deuteronomy 17:1). The verse included here a sin offering that one slaughtered in the south and not on the northern side of the Temple courtyard as required, and likewise a sin offering whose blood entered inside, i.e., it was slaughtered with the intent that its blood would be brought inside the Sanctuary, that they are disqualified. This indicates that an offering slaughtered with improper intent with regard to a place that lacks threefold functionality nevertheless renders the offering not valid.

Rachi non traduit

דבר רע. לא תזבח לה' אלהיך שור ושה אשר יהיה בו מום וגו' ריבה כאן אזהרה שלא ישחוט החטאת בדרום:

וחטאת שנכנס דמה לפנים כו'. כלומר לא תזבחנו ע''מ להכניס דמה לפנים ולאו בהכנסה ממש קמזהר ליה אלא במחשבת הכנסה דהא בזביחה קאי וקא קרי ליה דבר רע אלמא מיפסיל:

Tossefoth non traduit

ומי אית ליה לרבי יהודה כו'. צריך ליישב סוגיא זו לכל הלשונות שפי' בפירקין דלעיל (זבחים דף כט.) מקום משולש:

וחטאת שנכנס דמה לפנים פסולה. פי' בקונטרס שלא תזבחנה ע''מ להכניס דמה לפנים ולא בהכנסה ממש קמזהר ליה אלא במחשבת הכנסה דהא בזביחה קאי וקא קרי ליה דבר רע אלמא מיפסיל ועוד יש לפרש דדבר רע משמע ליה ע''י דבור דהיינו מחשבה ולאו הכנסה ממש:

וְלֵית לְרַבִּי יְהוּדָה שְׁלִישִׁי וְהָתְנַן אָמַר רַבִּי יְהוּדָה הִכְנִיס בְּשׁוֹגֵג כָּשֵׁר הָא בְּמֵזִיד פָּסוּל וְקַיְימָא לַן בְּשֶׁכִּיפֵּר

Traduction

The Gemara responds: And does Rabbi Yehuda not accept the requirement of a place of three functions? But didn’t we learn in a mishna (82a) that Rabbi Yehuda said: If he brought the blood into the Sanctuary unwittingly, the blood remains fit for presenting, from which it may be inferred: But if he brought it in intentionally, it is unfit. And we maintain that Rabbi Yehuda deems it unfit only where one actually effected atonement, i.e., he presented the blood on the inner altar.

Rachi non traduit

הכניס בשוגג כשר. בפרק כל הזבחים שנתערבו וקיימא לן התם בגמרא בשילהי פירקין דהא דדייקינן הא מזיד פסול בשכיפר בשנתן ממנו על מזבח הפנימי הוא דקפסיל רבי יהודה ולא מיפסל בהכנסה:

Tossefoth non traduit

וקי''ל בשכיפר. וא''ת למ''ד שלא במקומו לאו כמקומו דמי אמאי פסיל רחמנא טפי בחטאות משאר קרבנות וי''ל דבשאר דמים כשנתן ממנו על הפרכת ובין הבדים איכא למימר דיאספנו ואם יש עוד דם יזרוק במקומו וכשר ובחטאת אין תקנה לדם הנשאר א''נ תנא דסבר לאו כמקומו דמי יסבור בחטאת דפסול אף בלא כיפר. ברו''ך:

הַשְׁתָּא וּמָה הָתָם (עָיְילִי עָיְילָא) [דְּעַיּוֹלֵי עַיְּילֵיהּ] אִי כִּיפֵּר אִין אִי לֹא כִּיפֵּר לָא הָכָא דְּחַשֵּׁיב חַשּׁוֹבֵי לֹא כָּל שֶׁכֵּן תְּרֵי תַּנָּאֵי וְאַלִּיבָּא דְּרַבִּי יְהוּדָה

Traduction

Now, it stands to reason that if there, where one actually brought the blood inside, only if he effected atonement, yes, it is unfit, but if he did not effect atonement it is not unfit, then here, where he merely thought to bring it inside, all the more so is it not clear that it should be valid? The Gemara answers: There are two tanna’im, and they disagree with regard to the opinion of Rabbi Yehuda concerning a place with threefold functionality.

Rachi non traduit

והשתא ומה כו'. דאיכא למשמע מיניה דכל שכן דמחשבת הכנסה לא פסיל:

Tossefoth non traduit

הכא דחשובי חשיב לא כל שכן. תימה א''כ בטלה תורת פיגול דזרק מקצת דם בחוץ או אוכל כזית בחוץ לא מיפסיל ומחשב מחשבה פוסל הכי נמי נהי דמכניס בלא מכפר לא מיפסיל מחשב להכניס ולכפר פוסל וי''ל דבר רע משמע דבר שהוא רע במקום אחר דהוא בכיפר זה אסרתי במחשבה בשעת זביחה הכא דחישב לא כל שכן דכשר דאפילו חישב ליתן בפנים על מזבח הזהב על מנת להתכפר כשר כיון דבמחשבה לא שייכא כפרה כלל אבל נתינה ממש ראויה לכפר בשום מקום:

וְסָבַר רַבִּי יְהוּדָה חַטָּאת שֶׁשְּׁחָטָהּ בַּדָּרוֹם

Traduction

The Gemara asks: And does Rabbi Yehuda hold that with regard to a sin offering that one slaughtered in the south,

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source